החלטה בתיק רע"א 7783/09

1.             לפניי בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו), בגדרן נידונו בקשות רשות ערעור שהוגשו על החלטות בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר), בעניין בקשות מחיקת כתב התביעה שהוגש נגד המבקשים על-ידי המשיבה, ביחס להפרת הסכם למכירת מוצרי המשיבה בדרום אפריקה.

2.             מההחלטות המפורטות לעיל עולה כי בין המבקשת 1, חברה הרשומה בדרום אפריקה, והמשיבה, חברת אבן קיסר שדות ים בע"מ, נכרת הסכם עקרונות למכירת מוצרי המשיבה בדרום אפריקה. במהלך פגישה בין המבקש 2, מנהלה של המבקשת 1 המתגורר בדרום אפריקה, עם נציגי המשיבה שנערכה במפעלה בישראל, הודיעו נציגיה על ביטול ההסכם. למחרת הגישה המשיבה כתב תביעה לבית משפט השלום בחיפה, ובאותו היום הונח כתב תביעה בפתח ביתו של חמיו של המבקש 2.

3.             המבקשים הגישו בקשה לבית משפט השלום בחיפה לסילוק התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות, בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). טענתם העיקרית של המבקשים הייתה כי כתב התביעה הומצא לידם שלא כדין ומשכך בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה. בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 14.08.2008 כי כתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו שלא כדין, ולפיכך לא רכש בית המשפט סמכות שיפוט ביחס למבקשים. עוד נקבע כי תינתן למשיבה שהות של 30 יום להגיש בקשה להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט. בית המשפט ביסס את החלטתו על היות המבקש בגדר נתבע זר לאור מבחן התושבות הבוחן היכן מצויים מרכז חייו ומושבו של המבקש 2 במועדים הרלבנטיים להמצאת כתב התביעה. בהתאם לכך נקבע כי מקום מגוריו הרגיל הינו מחוץ לישראל, ולכן הינו בגדר נתבע זר לעניין דרכי המצאת כתבי בי-דין ורכישת סמכות בין לאומית לדון בתובענות. ביחס להמצאת כתב התביעה לידי המבקש 2 נקבע כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב שעה שפעלה להגעתו של המבקש 2 לפגישה בישראל כאשר כל כוונתה הייתה למסור לו את כתב התביעה, במטרה לרכוש סמכות שיפוט בינלאומית באופן העולה כדי שימוש לרעה בהליכי בית משפט. כמו כן, הואיל והמצאת כתב התביעה למבקשת 1 נעשה באמצעות המצאתו למנהלה, לגביה נקבע כי היא חסרת תוקף, נקבע כי אין להכשיר את המצאת כתב התביעה וההזמנה לדין למבקשת 1. למעלה מהצורך נקבע כי אופן ביצוע המצאת כתב התביעה לא היה בהתאם לתקנות, וכי אין בכוח ידיעתו של המבקש 2 אודות כתב התביעה כדי להכשיר את ההמצאה.

4.             לאחר שחלפה השהות בת 30 הימים שנתן בית משפט השלום למשיבה לשם המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט, וכן חלפו הארכות נוספות שניתנו על-ידי בית המשפט, הגישו המבקשים בקשה נוספת לסילוק התביעה. בבקשה זו נטען כי יש למחוק את התביעה, בהתבסס על תקנה 501(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הואיל והמשיבה לא הגישה בקשה להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט בהתאם למועדים שנקבעו. בית משפט השלום דחה בקשה זו בהחלטתו מיום 9.6.2009 בקובעו שלא ניתן למחוק תביעה מכוח תקנה 501(ב) בטרם הוגשה בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. כמו כן קבע בית המשפט כי כתב התביעה הומצא למבקשים כדין מכוח תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי.

5.             המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום מיום 14.8.2008 לבית המשפט המחוזי בחיפה. במסגרת פסק-דינו מיום 16.8.2009 (להלן: ההחלטה הראשונה) קיבל בית המשפט את ערעורה של המשיבה, וקבע כי מסירת כתב התביעה לידי המבקש 2 בוצעה כדין וכי בית משפט השלום אכן מוסמך לדון בה. עוד נקבע כי לאור מכלול הנסיבות אין לראות במשיב נתבע זר, וכי מסירת כתב התביעה נעשתה כדין בהתאם לתקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת הדבקת כתבי בי-דין מקום בו רגיל האדם לגור או לעסוק. בכלל זה נקבע כי יש לראות בביתו של חמיו של המבקש 2 את המען בו המבקש 2 רגיל לגור או לעסוק. בנוסף נקבע כי גם אם המבקש 2 היה בגדר נתבע זר, המשיבה לא גרמה להגעתו במרמה לישראל, ולכן לא מתקיים החריג לסמכותו של בית המשפט על נתבע זר.

6.             בנוסף ערערו המבקשים על החלטת בית משפט השלום מיום 9.6.2009 לבית המשפט המחוזי. במסגרת החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה ביום 22.11.2009 (להלן: ההחלטה השנייה), נקבע כי לאור פסק-הדין שניתן בעניין מסירת כתב התביעה לחמיו של המבקש 2, אין לבקשת רשות הערעור הנידונה על מה לסמוך, שכן לאור קביעה זו עולה כי ממילא בוצעה המצאת כתב התביעה. בנוסף נקבע כי יהיה מקום לשוב ולדון בטענות המבקשים אך ורק אם בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה על ההחלטה הראשונה תתקבל.

על החלטות אלו של בית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשו בקשות רשות הערעור שבפני.

7.             בבקשה שהוגשה בגדרו של רע"א 7783/09 משיגים המבקשים על ההחלטה הראשונה. לעמדתם של המבקשים נפלו בהחלטה טעויות מהותיות וכן פגמים פרוצדוראליים. לשיטת המבקשים בית המשפט לא נהג על-פי הוראת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה היה עליו ליתן הזדמנות למבקשים להביע את התנגדותם לדון בבקשתם לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. כמו כן, המבקשים מצביעים על הטעויות שנפלו בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי שעה שקבע כי המבקש 2 אינו בגדר נתבע זר. לשיטת המבקשים, אין בכוחם של הטעמים שצוינו בפסק-הדין כדי לבסס קביעה זו. עוד טוענים המבקשים כי היה על בית המשפט לקבוע כי מאחר שהמשיבה פעלה בחוסר תום לב בהזמינה את המבקש 2 לפגישה במפעלה בישראל, אזי מתקיים החריג ביחס להפעלת הסמכות השיפוטית בדבר הבאת נתבע זר בדרכי מרמה. בעניין זה מדגישים המבקשים כי בית המשפט המחוזי התערב בקביעתו של בית משפט השלום לפיה מטרת זימונו של המבקש 2 לישראל הייתה ביטול ההסכם באופן חד צדדי ומסירת כתב התביעה לידיו של הנתבע. טענה נוספת בפי המבקשים כי לא ניתן לראות במסירת כתב התביעה לחמיו של המבקש 2 כהמצאה מכוח תקנה 489 המאפשרת הדבקת כתב בי-דין בהתאם לתנאים הקבועים בגדרה. לדידם של המבקשים לא מתקיימים היסודות הנדרשים על-פי תקנה זו כדי לקבוע כי אכן בוצעה המצאה.

8.             ברע"א 10303/09 משיגים המבקשים על ההחלטה השנייה. לשיטתם של המבקשים לא ניתן להם יומם בבית המשפט משלא ניאות לדון בטענותיהם, לאור הקביעה כי אכן התבצעה המצאה של כתב התביעה שעה שנמסר לחמיו של המבקש 2. בפרט טוענים המבקשים כי לא נידונה טענתם בעניין קביעת בית משפט השלום כי כתב התביעה הומצא על-פי תקנה 477 לבאי כוחם. בעניין זה מדגישים המבקשים כי ייפוי הכוח שניתן לבאי כוחם הוגבל לבירור שאלת המצאת כתב התביעה על-ידי המשיבה, ולפיכך לא ניתן היה להמציא לבאי-כוחם את כתב התביעה בהתאם לתקנה 477, שכן המבקשים לא הסמיכו אותם לטפל בתביעה לגופה.

9.             לאחר שעיינתי בבקשות על צרופותיהן הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות. לא עלה בידם של המבקשים להצביע על שאלה משפטית או שאלה שיש לה השלכה ציבורית רחבת היקף שתצדיק בחינה על ידי ערכאת ערעור נוספת (ראו: רע"א 7873/09 עראקי נ' סיני (לא פורסמה, 18.10.09)). קביעות בית-המשפט המחוזי כי המבקש 2 אינו בגדר נתבע זר, כי מסירת כתב התביעה לידי המבקש 2 בוצעה כדין, וכי בית משפט השלום אכן מוסמך לדון בה, נשענות על יישום ההלכות בסוגיות אלו, ואינן מעוררות שאלה משפטית הראויה לדיון בגלגול שלישי. גם אם נפלו טעויות בקביעות אלו - ואיני קובעת שכך הדבר - הרי אין זה מצדיק בחינתן על-ידי ערכאת ערעור נוספת (ראו: רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסמה, 18.06.06)).

מאחר והגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשת רשות הערעור בגדרו של רע"א 7783/09, איני מוצאת ממש בטענות המבקשים בגדרו של רע"א 10303/09. בבקשה זו האחרונה משיגים המבקשים על קביעת בית המשפט המחוזי כי הוא אינו מוצא לנכון להידרש לטענותיהם של המבקשים בדבר מחיקת התביעה, לאור קביעתו כי כתב התביעה אכן הומצא כדין, שעה שהונח בפתח ביתו של חמיו של המבקש 2. סבורה אני כי טענותיהם של המבקשים בעניין זה אכן מתייתרות לאור דחיית רע"א 7783/09, ולכן בקשה זו נדחית גם כן.

10.          משאלה פני הדברים דין הבקשות להידחות. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' באב תש"ע (15.7.10).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   חכ/+הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: